Untitled Document

פרקים בהיסטוריה המקומית > "יהוד" והביאליסטוקאים
"יהוד" והביאליסטוקאים

נחישותם של מייסדי המושבה להקים את המושבה מחדש הביאה לרכישת הקרקע מאדמות הכפר יהודיה. לצורך זה נרכש כרם בן כ- 20 דונם ובהמשך 130 דונם מהכפר יהודיה, מרחק כשעה הליכה מפתח תקוה במקום שהיה מרוחק מהביצות. מטרתם היתה להקים במקום את בתי המושבה. שליחים יצאו לחו"ל למכור מאדמות המושבה ולצרף מתיישבים חדשים למושבה.

מייסדי הישוב עלו ביום 25 בתשרי תרמ"ג (8.10.1882) על אדמת יהודיה.

בעיתון ה"מגיד" התפרסמה ההודעה המבשרת עליה זו: ".... היום 25 לירח שביעי, יצאו ראשי החברה "פתח תקוה" לנחלתם החדשה אשר קנו בכפר יהודיה. למקום הישוב לעת עתה יבנו ארבע עשר בתים ובית טבילה ובית מדרש ויחפרו בור למים ובכלות בנין הבתים תשבנה שם ארבע עשרה משפחות מבני החברה ויעבדו אדמתה יתן ד' ויצליחו" (המגיד תשרי תרמ" ד 1883. 25.10 ).

אל הקבוצה המייסדת הצטרפה קבוצת ה"ביאליסטוקאים " שרכשו נחלות  מידי קופלמן. קבוצה זו הקימה את אגודת "אחוה ועבודה" שהוקמה למטרה ברורה וקבעה בסעיפה הראשון את רעיון "העבודה העצמית".

"...העבודה מוכרחה להיות בידי עצמנו בלבד ובכל עוד יש היכולת לאיזו עבודה להעשות ע"י הבעלים, אינם רשאים לשכור פועלים בגללם ...".

בהמשך הסעיף הנשים והבנים מחויבים לעזרה: "...הנשים והבנים בזמן שהם פנויים מבית הספר והכח בידם לעבודת ידים או השגחה, מחויבים לעזרנו ולחנכם במלאכה...". כמו כן, מחויב כל אחד לשמור דרכי האקונומיה וסדרי העבודה. בתקנון הודגשה אחוות רעים ועזרה הדדית.

הקבוצה ה"ביאליסטוקאית" עלתה על הקרקע והחליטה למרות הקשיים והאכזבה להכות שורש. הם הכירו בכך שאין להם ניסיון חקלאי ולכן החליטו להתאגד וללמוד את עבודת האדמה ממדריך. למטרה זו בחרו ביהודה ראב כמדריכם וכמי שיכשירם לעבודה.

הביאליסטוקאים שהגיעו ארצה עם כסף, הפסידו את כספם, על ניסיונותיהם החקלאיים ובנית הבתים, לכן פנו לעזרת חובבי ציון.

חידוש הישוב בפתח תקוה, עם הקמת "אחוזת לחמן" בתרמ"ד ע"י הרב פרומקין, והדרך הארוכה שנאלצו לעבור מדי יום מבתיהם ביהוד לעיבוד שדותיהם במושבה, הביאו את ה"ביאליסטוקאים " לחזור אט אט לפתח תקוה ולהקים בה את בתיהם מחדש. חובבי ציון והברון רוטשילד נרתמו לעזרת מתיישבי פתח תקוה.

ב"יהוד" המשיכו לחיות חלק ממייסדי המושבה ובהם: יואל משה סלומון וגוטמן  והרבנים :הרב פינס הרב מרדכי גימפל, הרב יעבץ, אליהו ספיר ואחרים.

במקום הוקמה ישיבה מתוך מטרה להפכה ל "קרית ספר ". בישיבה למדו אברכים שהגיעו מירושלים, הישיבה  פעלה עד תרנ"ד- 1893 . בשנה זו נעזבה "יהוד" ע"י אחרון המתיישבים.

אחרי מלחמת השחרור, הכפר יושב מחדש ע"י עולים.

שדות יהוד


ישוב חדש בשם יהוד



חותמת המושב יהוד


הוספת תגובה
גירסה להדפסה
שלח לחבר
עוד |
  חזור

לדף הבית
מרכז פסג"ה פתח-תקוה  כתובת: העצמאות 68  פתח תקווה .  טלפון: 03-9115700 ,פקס: 03-9040567
  ronitcohen26@walla.co.il 
 
© כל הזכויות שמורות לסייפליינס - SafeLines בע``מ
דוא``ל info@moreshet.co.il