|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
| מאת:
אלקה
(00:44) 28/05/2006
|
שכחתי את התמונה...
|
| |
|
| |
קבצים מצורפים
|
| |
|
|
|
|
עזרה !!!!!!! :(
-
ליילה ודין מי"א 6 רעננה תיכון אביב
-
(15:29) 29/05/2006
|
אנחנו צריכים עזרה !! אין לנו מקורות על החלל שאנחנו מחפשים (חנן טפרמן הכהן )
יש רק אתר אחד שכתוב עליו וכל שאר האתרים שמצנו מובילים אותנו לאותו אתר ..
אנחנו יודעים אליו רק כמה דברים אבל זה לא עוזר כי ככה אנחנו לא נגיע לשום מקום .. ואי אפשר ככה למצאו אם יש לו משפחה ...
בבקשה תעזרו לנו :( תודה ...
http://hananteperman.blogspot.com/ זה הבלוג וזה כל מה שמצאנו עליו ...
|
|
הוספת תגובה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עזרה דחופה@!
-
מעיין וטל מטרו ווסט
-
(11:18) 29/05/2006
|
אורית.. אנחנו רוצות להכניס לבלוג של שמחה פרקר על הקורות חיים שלו וכד' מאתרים אחרים.. ואנחנו לא מצליחות!! כשאנחנו עושות "העתק הדבק" זה כותב לנו את המילים הפוך.. ואז טלי רווח הציעה לנו להעביר את זה לword ולהפוך את המילים ההפוכות בעזרת תוכנת ה"בילבולון".. אבל הבעיה היא שניסינו להוריד אותה בבית ספר והיא לא ירדה לנו וכל אחת לבד ניסתה להוריד אותה למחשב הפרטי שלה ושוב לא הצלחנו.. כנראה קיימת בעיה בתוכנה הזו או בעיה במחשבים שלנו..
בקיצור אנחנו נתקענו מכאן.. ואין לנו יותר מה לעשות חוץ מלעדכן את הבלוג.
אם יהיו לך רעיונות לפתרונות בשבילנו נשמח לשמוע.. בתודה מראש מעיין וטל
|
|
הוספת תגובה |
|
|
|
|
|
היפוך טקסט
-
צביקה - אפקה המכללה האקדמית להנדסה בת"א
-
(16:43) 29/05/2006
|
תוכלו להעתיק את הטקסט ולהדביקו בבלוג.
הפכתי אותו בעזרת כלי להיפוך טקסט שאת קישורו אני מצרף לכם.
הטקסט מאתר יזכור:
שמחה פרקר
בן אסתר ויעקב, נולד ביום י"ז בתשרי תרפ"ד (27.9.1923)
בגרמניה. למד בבית-הספר היסודי היהודי בעיר אסן והצטרף
לתנועת-נוער ציונית. בשנת 1938, כשגורשו יהודי פולין מגרמניה,
חזר עם הוריו לארץ מוצאם, פולין, והצטרף לקבוצת-הכשרה.
בפרוץ מלחמת-העולם השנייה נדד לווילנה ובחודש פברואר 1941
עלה ארצה במסגרת עליית-הנוער. כאן למד בבית-הספר החקלאי
מקווה ישראל והשתלם בעיקר במכונות חקלאיות וטרקטורים.
בחודש מרס 1943 הצטרף לקבוצת חמדיה. תחילה עבד בעבודות-
חוץ ועם התבססות הקבוצה החל לעבוד בפלחה. בשנת 1945 עבר
עם גרעין הקבוצה לחפצי-בה והיה חבר המשק. גם פה עבד בפלחה
והיה פועל חרוץ ונאמן. הוא התמסר לעבודתו ולמשק, היה ער
לבעיות, מתח ביקורת, אך ידע לכבד את החלטות החברה.
לאחר שבני משפחתו הושמדו על-ידי הנאצים הרגיש עצמו גלמוד. הסתגר, התרחק מחיי
החברה ולא ניסה לרכוש לו ידידים, אולם חבריו הבינו לנפשו. מיום עלותו לארץ היה חבר
ה"הגנה".
כשפרצה מלחמת-העצמאות השתתף בקרבות בטירת צבי ומשמר העמק במסגרת החי"ש
הנפתי של העמק. שירת באחד מגדודי חטיבת "גולני" מאז יסודו והשתתף בכל פעולות
הגדוד בעמק, בגליל ובנגב. היה חייל מסור ואחראי מאוד ומילא תפקידיו בקפדנות. מספר
פעמים עמדו לשולחו לקורס מ"כים אך הוא סירב, כי לא רצה לפקד על אחרים. גם
הפקודות החדשות בענייני משטר ונוהג בצבא פגעו באופיו הצנוע.
במבצע "חורב", לגירוש הצבא המצרי מתחומי ישראל, הוטל על חטיבת "גולני" ליצור
הטעיה באגף המערבי של החזית, לפני הפעלת המאמץ העיקרי באגף המזרחי. בליל 23-22
בדצמבר 1948 כבשו כוחות החטיבה את משלט 86 מצפון לח'אן-יונס, איימו על הכביש
ומסילת-הברזל ויצרו את הרושם שהכוונה היא לנתק את הכוחות המצריים שברצועת עזה.
המצרים הגיבו בהתקפת-נגד עזה בסיוע ארטילריה ושריון ובלחץ האויב נאלצו לוחמי
"גולני" לסגת. בעת הנסיגה מן המשלט נפגע שמחה מפצצת-מרגמה ומת במקום ביום כ"א
בכסלו תש"ט (23.12.1948). עימו נפל מפקדו.
זכרו הועלה בחוברת "לזכר הארבעה" שהוציאה קבוצת חפצי-בה.
ביום ל' בשבט תש"ט (1.3.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחפצי-בה.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)
כל הזכויות שמורות 2002. מדינת ישראל, משרד הביטחון.
(ראה דף "למבקר באתר")
אל תשכחו ללחוץ על Publish כדי לפרסם [ולא על Save Draft]
בהצלחה
צביקה
|
|
קישורים מומלצים:
|
| קישור להיפוך טקסט |
http://www.relationet.net/SiteFiles/2/34/1028.asp
|
|
הוספת תגובה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יצחק פרידמן - תגובה
-
אלקה
-
(00:30) 28/05/2006
|
מורשת, ערב ר"ח סיון, תשס"ו, 27/05/2006
בתמונה המצורפת, ר' פייבל לדרמן, פוסע בעיירה וולודבה, בפולין, בימים טובים.
מכל ילדיו אני מזכירה כאן שתי בנות: חיה וגיטל-דבורה.
חיה, או ליתר דיוק: סבתא חיה היתה סבתי. היא נפטרה לפני עשרים ושתים שנים.
גיטל-דבורה, שנישאה לפני מלחמת העולם השניה לישראל-יוסף פרידמן, היתה אימו של יצחק.
יצחק פרידמן הוא חלל נצר-אחרון עליו כתבה לימור יוחי.
סבתא חיה שלנו תמיד סיפרה על משפחתה שנספתה בשואה. כל פעם שמישהו שאל, הסתכל בתמונות "משם", הזכיר מישהו או משהו, או סתם היה מוכן לשמוע היתה סבתא מציירת באוזנינו את העיירה, את הבית ובעיקר את בני המשפחה. בין כל הסיפורים היה יצחק. הבן הבכור של אחותה האהובה גיטלה. יצחק שרד את השואה, עלה לארץ, הצטרף לאצ"ל ונפל בשורותיו כחודש לפני קום המדינה. הוא נקבר בבית העלמין נחלת-יצחק שבגבעתיים. לפני שנפל היה בקשר מכתבים עם סבתא שלי, דודתו, שיחד איתה ניצלו מהשואה בעלה ושני ילדיה. פרט לחמישה אלה – לא שרד איש מהמשפחה.
אחרי שעלו לארץ, הקפידה סבתא לעמוד ליד קברו של יצחק בכל שנה בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אחרי שנפטרה – התפקיד עבר לאימי, ואנחנו – בנותיה ומשפחותיהן- הצטרפנו. לזכר סבתא שלנו ולזכר יצחק.
בכל שנה בסביבות יום הזכרון לשואה ולגבורה, אני מתעוררת לחקור קצת את יצחק. לשמוע מאימי שוב סיפורים, לקרא את הגלויות שכתב, לבדוק מה ניתן למצוא על משפחתו בדפי-העד של יד-ושם.
השנה לא היתה שונה, אבל הפעם היה לי רעיון: לפנות לאנשי האצ"ל ולנסות לאתר אנשים שהכירו את יצחק כדי לשמוע עליו משהו חדש. פניתי לברית חיילי האצ"ל, וקיבלתי מספר טלפון של אדם המכונה "קונוס" שהיה מפקד הפעולה בה נפל יצחק, וחוברת הנצחה לזכר יצחק וחבריו.
באותו זמן התוודעתי גם לפרויקט נצר אחרון, ופניתי אל צבי בבקשה להקים בלוג לזכר יצחק. ההפתעה היתה עצומה: צבי כתב לי שלא מזמן הוקם בלוג, ע"י יוכי לימור. (לא, לא שגיתי בכתיבה. סבלנות!)
בחוברת שהזכרתי תוארה אנדרטה שהוקמה ממש בשנים האחרונות בפרד חנה, קרוב למסילת הרכבת, מקום נפילת יצחק וחבריו. עוד הפתעה! ו"קונוס"? מסתבר שהיה אחד ממקימי האנדרטה, והזמין אותנו להיפגש לידה.
אתמול פגשנו את "קונוס", ואף שמענו סיפורים על הקרב, על הנופלים האחרים, ועל הקמת האנדרטה. אמי אמרה בשקט: חבל שסבתא לא כאן...
כשצבי כתב לי, חשבתי לעצמי שיוכי היא ודאי יוכבד, ואי-לכך היא ודאי אשה מתבגרת, וכבר חשבתי שהנה, מצאנו קרובה רחוקה אובדת או חברה של יצחק... אבל לא. זו לא יוכי, אלא לימור! השמחה במציאת לימור היתה גדולה יותר ממציאת חברה ותיקה של יצחק. יקרה בעיניי העובדה שבני נוער צעירים הטרודים בענייני צעירים, בבחינות, בהכנה לגיוס ובמה לא הקדישו זמן ומרץ לאתר פיסות מידע על אנשים שאין בינם לבין הנערים והנערות כל קשר. כאלה שנפלו לפני זמן רב, ואינם שייכים לאיש, לכאורה. פתאם יש להם "מישהו". אני בטוחה שמעבר לבלוג נוספה להם פיסת חיים: החברה יספרו על הפרויקט, יראו את הבלוגים אי-פה אי-שם, אולי אפילו יספרו לילדיהם על פרויקט שעשו בנעוריהם, ועוד דור ידע.
השנה, ביום הזיכרון,ישר מהאזכרה,נסענו אל לימור. לא הספקתי לתאם איתה את הביקור מראש, כך שרק החלפנו כמה משפטים, ונפרדנו. צריך לספר כמה התרגשתי?
העובדה שלימור התחילה בעבודה דחפה אותי להמשיך ולחפש מידע על יצחק, יתכן שלולא הבלוג שלה, הייתי עובדת יותר באיטיות, אבל החל מהרגע שנודע לי על קיומו נכנסתי למירוץ של סריקת תמונות וגלויות ותרגום הגלויות. יותר מזה, שוב הוצאנו את כל התמונות הישנות, שוב ציירנו אילן יוחסין, שוב הזכרנו את כל הנספים.
תוך שנה "התעשר" יצחק בשני גלי-עד. חבל שסבתא לא רואה את זה.
לימור, את היית הופכת לנינה נוספת שלה!!!!
|
|
הוספת תגובה |
|
|
|
|
|
|
בית טרזין
-
ליאת וענבר תיכון אביב
-
(19:00) 25/05/2006
|
היי אורית
דיברנו עם בית טרזין והם אמרו שהם מצאו את שם המשפחה סקלי אך לא את השם הפרטי- ישראל. הם אמרו שאולי הוא עברת את השם ובקשו אם אולי יש לנו את השם הלועזי. את יודעת במקרה אם הוא עברת את שמו?
תודה רבה
ליאת וענבר
|
|
הוספת תגובה |
|
|
|
| מקרא: |
 - הודעה חדשה |
-הודעה ללא תגובה
|
-הודעה עם תגובה |
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
.jpg)
-
-
