שנה קודמת חודש קודם
חודש הבא שנה הבאה
א ב ג ד ה ו ש
             
             
             
             
             
             

"מאתרים אתרים" - דפי מידע > רכבת פתח תקוה - "הרכבת היהודית"
רכבת פתח תקוה - "הרכבת היהודית"

בקצה רחוב פינסקר בפתח-תקווה נבנתה ונחנכה בשנת 1922, תחנת הרכבת של פתח-תקווה. קו רכבת זה, בין ראש-העין ופתח-תקווה, נסלל כקו רכבת פרטי של פתח-תקווה.

ענף ההדרים היווה את עיקר כלכלתה של המושבה. עד למלחמת העולם הראשונה העבירו פרדסני פתח תקווה, את הפרי על גבי גמלים למשלוח מנמל יפו ומשם נשלח באוניות לנמלי הים התיכון ולאנגליה. 

במהלך המלחמה משנסללו מסילות ברזל בארץ- ישראל, גילו פרדסני המושבה שקו מסילת הברזל הראשי של ארץ-ישראל עובר בראש העין, בסמוך  למושבה. תחנת הרכבת של ראש-העין היתה מרוחקת רק כשבעה קילומטר מגבול פתח-תקווה.

ברור היה, שאם ייסלל קטע מסילה שיחבר את פתח תקוה אל התחנה בראש העין, יוכלו לייעל ולהוזיל את הובלת ההדרים מפתח תקוה לנמל יפו.
וועד
המושבה פנה לממשל הבריטי בבקשה להקמת מסילה מקשרת. השלטון הבריטי הסכים לבקשה בתנאי שהועד ישתתף בהוצאות הנחת המסילה.
ועד המושבה פנה לפיק'א וזו פנתה לברון רוטשילד בבקשה לעזרה במימון הפרויקט. הסכם משולש, שנחתם בין השלטונות הבריטים  פיק'א ואיכרי פתח תקווה  כלל סעיפים שהסדירו את ענייני הקרקע ובניין המסילה. המושבה התחיבה למינימום נוסעים שיסעו בקו ולמינימום מטען שיועבר ברכבת.

הנהלת הרכבת התחייבה שלא להפעיל את קו הרכבת בימי שבת.  סעיף מיוחד זה ביטא את ייחודה של המושבה 'רכבת תלך בכל יום מחוץ לשבתות ויום ראשון וחגים עבריים'. לכן קיבלה הרכבת את הכינוי 'הרכבת היהודית'.

עבודות הסלילה נמסרו ל 'משרד לעבודות ציבוריות של הסתדרות הפועלים' שמסרה את עבודת בניית הסוללה וחפירת התעלות לפלוגת 'בוני מסילת הברזל' של גדוד העבודה, ע'ש יוסף טרומפלדור. מחנה הפלוגה הוקם בתל אנטיפטריס וכלל 40 אוהלים וצריפים למטבח, חדר-אוכל, מתפרה, סנדלרייה ונגריה. כמו כ,ן הוקם שירות רפואי שנעזר ברופא המושבה, שהגיע פעמיים בשבוע.

 העבודה ליד הירקון לא היתה קלה והקדחת השפיעה על בריאות הפועלים. כעבור זמן  עבר המחנה והתמקם בפרדסי המושבה. לעבודת המסילה צורפה 'חבורת בורוכוב' שמנתה 50 חברים שסיפקה אבנים למסילת הברזל, וכן 40 פועלים מפתח תקוה ובהן חברות לעבודה במטבח.

 עבודת הסלילה החלה באדר א' תרפ'א והסתיימה בסוף שנת תרפ'ג. בשנה זו נסלל רח' פינסקר בבטון, עד לתחנת הרכבת.

תחנת הרכבת בפתח תקוה כללה שלושה מבנים: ביתו של  שומר התחנה, מבנה ובו שני אולמות ושני מחסנים לאורך הרציפים משני צידיהם. היום נותרו במקום רמפות התחנה ומבנה מחסן אחד.
הרכבת פעלה כמסוף למטענים לתעשייה, עד לפני מספר שנים.

פרדסני פתח -תקווה קטפו את פרי ההדר שהועבר לתחנת הרכבת 'שלהם' בקצה רחוב פינסקר. מתחנת הרכבת בפתח-תקווה עשו  דרכן תיבות הפרי לתחנת ראש-העין, וממנה לתחנת לוד. מתחנת לוד היו מועברים, במסילת הברזל יפו-ירושלים, אל תחנת הרכבת של יפו ומשם לנמל.

גם תושבי פתח-תקווה שרצו להגיע ליפו העדיפו 'להתגלגל' מרכבת לרכבת, מתחנת הרכבת שבקצה רחוב פינסקר במושבה אל יפו, על פני כל אמצעי תחבורה אחר.</